יום ראשון, 6 באפריל 2014


פרק 4 – סיכום.

בלוג השורשים שלי (אור אפריאט) הוא לפי דעתי בלוג שמעוצב יפה, עם ניסוח ברור ודברים מעניינים.

תהליך העבודה היה מעט קשה כשהייתי צריכה לשאול על המשפחה כל כך הרבה שאלות, למצוא מקורות מידע נכונים, לקחת בחשבון שיש אנשים במשפחתי שאולי לא זוכרים פרטים מסוימים, להכיר את המחשב וליצור את אילן היוחסין.

התהליך עצמו היה מאוד מעניין, מסקרן, מיוחד וגרם לי להבין ולדעת יותר על משפחתי.

הערך המוסף שקיים בעבודה זו הוא בידע שנחשף אלינו, לגלות דברים חדשים כלפי המשפחה ובעיקר לדעת דברים על עצמי, מה יש במשפחה שלי, כמה אנשים סובבים אותי וכו'...

 

גיליתי דברים רבים חדשים על משפחתי אך דבר אחד התחדש לי במיוחד והוא המידע שכתבתי בפרק השלישי על אחי רועי.

 גיליתי על כל הניתוחים שהוא עבר, אמי סיפרה לי על הרגשות שהיא התמודדה איתם באותם רגעים. זה היה ממש מרתק. נהנתי לשמוע ולגלות עוד ועוד דברים על משפחתי.

בתחום המחשבים למדתי איך יוצרים אילן יוחסין. בהתחלה זה היה קצת קשה ולא הבנתי מה אמורים לעשות אך נעזרתי בילדים מהכיתה והצלחתי לעמוד בזה.

מה שהיה חסר לי בעבודה זה האפשרות לעשות את כל הדברים בכיתה ואולי ללמוד דברים מעט יותר קשים ומעניינים. בעיקר היה לי חסר החלק של ההדפסה ויצירת אלבום, אני אישית מעדיפה את העבודת שורשים במתכונת הקודמת של ההדפסה והעבודה הקשה.  כך זה נשאר לתמיד, זה ממוחש וזה פרטי.

 

 

 

אילן היוחסין של משפחת אפריאט-

 
 


סיפורו של חפץ

החפץ שבחרתי הוא- בובות של רקדניות פלמנקו.

את החפץ לקחתי מסבתי מצד אמא (לאה) ומסבא יעקב (בעלה)

סבי (זכרו לברכה) הוא ספרדי וסבתי תוניסאית .

סבי וסבתי  נפגשו בישראל בזמן עלייתם לארץ.

ובגיל -23 של סבתי ו-25 של סבי הם התחתנו .

כאשר היו בסביבות גיל השלושים הם נסעו ביחד לחופשה בספרד והמקום הראשון שאלו הלכו היה מפעל הבובות האזורי. זה היה המפעל הגדול ביותר והמקובל ביותר שהיה בשנים ההם, מבחינתם זו הייתה אטרקציה מאוד גדולה ושווה.  

לסבי היה ידיד ותיק מאוד שעבד במפעל הזה, הוא השיג להם שלוש בובות. אחת אדומה, פסים ושל (עליונית) שחורה עם פרחים צהובים - לסבתי, עוד אחת אדומה עם נקודות לבנות, של לבן ומניפה לבנה- לסבי ועוד אחת קטנה ונמוכה בצבע ורוד בהיר, עם נקודות לבנות ומניפה ורודה-  לילדה שתיוולד להם (אמי, ששמה רחל).

אילו הבובות הראשונות שקיבלו, הן האהובות עליהם והם נותנות להם תקווה וזיכרון מחוויה ענקית.

מאז שקיבלו את שלושת הבובות האלו, בכל פעם שהם טסו לספרד הם קנו עוד בובה אחת או שתיים.

(התמונות האלו נלקחו מהאינטרנט מכיוון שלא הייתה לי אפשרות לצלם את הבובות עצמן.)
 




כאשר סבי נפטר, הבובות היו הסמל שלו, סבתי נהגה לשים אותם במיטתה, לטפח אותן יותר משאי פעם טיפחה ובעיקר להפיץ כלפיהן אהבה.

יש להן ערך חשוב מאוד בשבילה, הם מסמלות לה את בעלה שניפטר, את החוויות שהיא חוותה בספרד, את המפעל ואת העדה הספרדית שבעלה חשף בפנייה.

כשאני מגיעה לביתה של סבתי אני מגלה המון דברים חדשים כל פעם מחדש, על ספרד, על הפולקלור ובעיקר סיפורים שהיא וסבי נהגו לעשות.

הבובות האלו הן רקדניות פלמנקו- הריקוד הוא בעצם חלק גדול מהפולקלור ובשמו השני גם נקרא: " הפולקלור הספרדי" .

לסבי (ז"ל) היה חשוב מאוד שהבובות האלו יהיו בביתם, הוא רצה שיהיה לו זיכרון מארץ מולדתו, ספרד. בזכותן הוא הרגיש בבית ונהנה משתי תרבויות, התרבות הספרדית ששייכת לביתו המקורי והתרבות הישראלית שסבתי הראתה לו ושהוא חיי אותה ביומיום.

איך זה קשור אלי?-

הבובות האלו הן אחת הסיבות  שהלכתי לרקוד פלמנקו. בזכות הסיפורים על הבובות ששמעתי מסבתי, הדעה של אמי בנושא והרצון האישי שלי, הלכתי ללמוד פלמנקו כדי להכיר קצת יותר טוב את העדה הספרדית. מעולם לא זכיתי לראות את סבי ולכן היה לי חשוב לראות את הצדדים שהוא ראה ולחשוב על הפלמנקו באותה צורה שהוא חשב, כדי שאוכל להכיר אותו טוב יותר, גם מבלי להכיר אותו באמת.
 

 מאז מותו של סבי, סבתי לא הייתה מוכנה לחזור לספרד. היא נשארה בבית ושמרה את הזיכרונות ממנו לעצמה.

יום שישי, 28 במרץ 2014

פרק הרחבה

פרק שלישי-

אחי האמצעי רועי

 
רועי נולד ב 7.7.1986 ביום שני, וכיום הוא בן 27.
ההורוסקופ העברי שלו הוא סרטן וההורוסקופ שלו לפי השנה הסינית הוא נמר. הוא נולד בבית החולים "השרון" שבפתח תקווה כאשר הרופאים שבתו, וכתוצאה מכך הוא הפך לנכה.בזמן השביתה, לא היה מי שיילד אותו ולכן לא הגיע לו מספיק חמצן למוח, המוח נפגם והשתתק (לא לגמרי)... ברובו בחלק הימני. מאז רועי יושב על כיסא גלגלים, וימשיך לשבת כל חייו, לעבור טיפולים פיזיותרפיים ולקחת המון תרופות כל יום.  

 רועי עבר ארבעה ניתוחים בחייו. הניתוח להארכת גידים ברגליים היה הניתוח הראשון שלו שהתרחש כאשר היה בן שלוש.

אירועים חשובים בחייו-

~ כשהיה בן 3 הוא עבר ניתוח להארכת גידים ברגליים מכיוון שהגידים שלו התקצרו כתוצאה מכך שלא יכל ללכת על הרגליים, ניתוח זה היה הניתוח הראשון שלו.
 
~ כשהיה בן 10 הוא הלך ללמוד לנגן באורגן ולקרוא תווים באמצעות צורות הנדסיות אצל מורה מיוחד, זה היה חלק מטיפול מסוים שעזר לו לנסות לדבר (רועי לא יכול לדבר, זה חלק מהשיתוק והפגם המוחי), לשאוף ונשוף אוויר .
~ כשהיה בן 13 הוא הופיע עם האורגן בבר מצווה שלו, מה שהיה מאוד מיוחד ומרגש בשבילו.
 
~ כשהיה בן 15 עבר ניתוח שבו הכניסו לו צינור לבטן שנקרא גאסטרוסטום ודרכו הוא אוכל מכיוון שכל מה שיכל לאכול בסופו של דבר הוא הקיא, ירד במשקל בצורה חמורה ביותר, הגיע לאשפוז בבית החולים וגילו שיש לו ריפלוקס (בעיה בבטן שכל מה שאוכלים עולה ולא יורד ).
 
~ כשהיה בן 17 נערכה תחרות בארץ שנקראה "הממציא הצעיר" מטעם משרד התמ"ת, שבה השתתפו בתי-ספר מכל רחבי הארץ ובה רועי זכה במקום הראשון על המצאת סכו"ם מתכוונן מיוחד לנכים .
 
~ כשהיה בן 20 הוא עבר ניתוח קשה מאוד בגב כתוצאה מעקמת רצינית שבעקבותיה היו לו קשיי נשימה רבים ולחץ באזור הריאות ונאלצו לפתוח לו את הגב ולקבע לו את החוליות בעמוד השדרה עם פלטינות לאורך כל הגב. הניתוח ארך כ-13 שעות.
 
~כשהיה בן 22 הוא עבר לגור בפנימייה מיוחדת לנכים בחיפה שקוראים לה "בית קסלר" מכיוון שהוא היה צריך לפתח את עצמו באופן עצמאי, ליהיות יותר מעורב חברתית ותעסוקתית. 

התחושות-
התחושות שאמי רחל חוותה בזמן הניתוחים הם תחושות שלא הייתי מאחלת גם לבן אדם הרשע ביותר בעולם.
היא נאלצה להתמודד עם אובדן, פחד, כאב וחוסר במודעות מוחלט שגרם לה לעצב רב.
היא לא ידעה מה יקרה, האם ניתוחים יעברו בשלום? האם רועי ישרוד? מה יקרה לו? האם הוא יפגע ?
ולא רק זה, היא טיפלה בו, חיכתה איתו בבית החולים, שמרה עליו ובנוסף הייתה צריכה תמיד לספק את המיידע למשפחה ולבשר את הבשורות.
הקושי והכאב שאמי נאלצה לחוות הוא כאב שאי אפשר לתאר במילים! הבן שלה נולד נכה, עם קשים וצורך בהמון ניתוחים. אבל היא התמודדה עם הכל בלב שלם ובאהבה מלאה!
החלק הכי חשוב הוא שרועי מעולם לא הרגיש רע עם השונות שלו, הוא השלים עם זה ולפעמים אפילו צחק עלינו שאנחנו זהים!
אני אוהבת אותו מאוד וכיף לי להיות איתו !  
 
הדברים האהובים על רועי-
 
  • המאכלים האהובים- פירות ים ופסטה ברוטב שמנת ופטריות.
  • סוג הסרטים האהובים עליו- אקשן, קומדיה וקומדיה רומנטית.
  •  סרט אהוב- מהיר ועצבני.
  • סוג מוסיקה אהובה- פופ וים תיכוני.
  • צבע אהוב- כחול, טורקיז. 
  • החיה האהובה- נמר, טיגריס.
  • תחפושת אהובה- שוטר.
  • החלום - להיות שוטר.
תחביבים-
 
לצפות בסרטים,  לשחק במחשב,  לשבת בבתי-קפה ומסעדות,  לטייל,  לבלות עם חברים.

החבר הכי טוב-
לאח שלי יש המון חברים. חלקם טובים מאוד וחלקם פחות.
במקום שבו הוא מתגורר כיום יש לו חבר אחד שהוא בקשר טוב איתו כל הזמן- גל
אבל יש רק 2 אנשים בעולם כולו שהוא יכול ליהיות איתם כנה לחלוטין ופתוח- אחותי מיה ובעלה צפריר.
לצפריר ורועי יש קשר מיוחד במינו, קשר שיגנו עליו בחייהם! הם כמו החברים הכי טובים לפי מה שאני רואה מהצד והם אוהבים אחד את השני מאוד.




דעה אישית-
בתור מישהי שמספרת על אח שלה, זה לא פשוט מאוד לחשוף פרטיים כאלו אבל בכל זאת אני לא נבוכה או מתביישת לדבר על רועי מכיוון שזה מי שהוא, והוא אדם נפלא שהדבר היחיד שאפשר להרגיש זה גאווה! בגלל שהוא לא בוכה על מי שהוא, בגלל שלא מפריע לו להיות כזה ובגלל שהוא שמח בחלקו, אוהב את החיים שלו, נהנה וצוחק מכל רגע שיש לו! ואני מעריצה אותו על כך! זה לא פשוט לחיות עם כל-כך הרבה תרופות וכמעט ולא לזוז... אבל הוא מסתדר וטוב לו ככה.

כעיקרון חשבתי שהעבודה עליו תהיה ארוכה וגדולה יותר... אבל זה מה שיצא ואני שמחה שבחרתי בו :)  

יום ראשון, 19 בינואר 2014

פרק 2- המשפחה

האחים-
אחותי הגדולה-

לאחותי הגדולה קוראים מיה והיא בת 33.
היא נולדה בתאריך 7.8.1980 ביום שלישי, ההורוסקופ העברי שלה הוא מזל אריה ולפי ההורוסקופ הסיני היא מזל קוף.
אחותי נולדה בארץ בתל-אביב וגדלה בפתח-תקווה עד שכל המשפחה (כל המשפחה חוץ ממני כי אני עוד לא נולדתי) עברה לראש העין.
היום (18.1.2014) אחותי נשואה לבחור בשם צפריר כהן והיא בהריון הראשון שלה במשך 6 חודשים ויש לה בן. אחותי עוסקת בדיקור קוריאני וחוקנים.
התחביבים : לבשל, אכול, לישון, לשחק עם החתולים ולטייל.
תכונות אופי : מצחיקה, זורמת, פתוחה, נחמדה, מתחשבת, אוהבת, עוזרת, אכפתית, אחראית, מיוחדת, כריזמטית, עקשנית (במובן הטוב) ויודעת להבדיל בין טוב לרע.


אחי האמצעי-

לאחי האמצעי קוראים רועי והוא בן 27.
הוא נולד בתאריך 7.7.1986 ביום שני, ההורוסקופ העברי הוא מזל סרטן ולפי ההורוסקופ הסיני הוא מזל טייגר (נמר).
אחי נולד בפתח- תקווה ועבר עם כל משפחתי (חוץ ממני) לראש העין ועד היום כולם (כולל אותי) גרים בראש העין.
אחי נכה, הוא נולד בזמן שביתת רופאים ולא הגיע לו חמצן למוח כך שרוב גופו משותק (לא לגמרי משותק), בעיקר בחלקו הימני של הגוף.
תכונות אופי : מצחיק, חכם, נדיב, עקשן, אוהב, חברותי, אחראי, נבון, אוהב לעזור ומדהים !
תחביבים : לשחק במחשב, לראות סרטים, לשחק באייפון.

יום שבת, 18 בינואר 2014



פרק 2- המשפחה

במשפחה המצומצמת אנחנו חמישה נפשות- אבא, אמא, אחות גדולה, אח אמצעי ואני :)

ההורים -
אבא-
לאבא שלי קוראים סמי והוא בן 58 (בפברואר 59).
הוא נולד בתאריך-10.2.1955 ביום שלישי, ההורסקופ העברי הוא דלי וההורוסקופ הסיני הוא סוס.
אבא שלי נולד במרוקו ועלה לארץ בגיל שלושה חודשים עם כל המשפחה שלו, אמא קלרה ואבא יעקוב (שאת שניהם לא זכיתי לראות מעולם) ושמונה אחים, ארבעה בנים- אשר, דוד (דדה), מאיר והוא. וארבע בנות- שושנה (שושי), טובה, אביבה ופרלה.
אבי גר בקריית שמונה עד שהוא התחתן עם אמא שלי.
אבי שירת בצבא כחשמלאי וגם היום הוא עובד בתור חשמלאי ומכונאי לכלי רכב.
כשהיה קטן הוא נהג ללכת לדוג מידי שבוע עם אביו (סבא יעקוב) לדיג, בדרך כלל זה היה ביום שישי אבל לפעמים הם היו הולכים בימים אחרים. זה היה משהו שהוא אהב מאוד וכך גם עשה איתי, כשהייתי קטנה יותר היינו הולכים לדוג בימי שישי משעה 13:00 - 16:00 ולפעמים גם יותר..
הדיג הוא בילוי שמזכיר לו משפחה, חברות ושלווה. לפעמים כשעצוב, משהו לא הולך טוב, כשיש עצבים או כל מיני דברים שמקשים עליו ועל שלוותו הוא הולך לדוג או מדבר וחושב על זה.
המאכל האהוב על אבא שלי הוא : מרק
התחביבים של אבי הם : לשחות, לישון, לטפח את הגינה, לדוג, לשחק כדורגל, לשיר ולנגן בגיטרה.
בערך כשהיה בן 12 הוא בנה לעצמו גיטרה והתחיל ללמוד לנגן בעצמו ולבסוף קיבל עזרה מחבר שלימד אותו.
תכונות אופי- מצחיק, חכם, אוהב צדק, אדם שלוו, נחמד, אדיב, אוהב לתת, ותרן, גאון במתמטיקה ואוהב.
הדברים שהכי חשובים לאבי הם כבוד, בריאות ומשפחה.

אמא-
לאמא שלי קוראים רחלי והיא בת 53 (בינואר 54).
היא נולדה בתאריך- 25.1.1960 ביום שני, אבן המזל שלה היא גרניט, ההורוסקופ העברי הוא דלי וההורוסקופ הסיני הוא ארנבת.
אמי נולדה בישראל וגדלה כל חייה בעיר גבעתיים עד שהתחתנה עם אבי ושניהם עברו לתל-אביב.
לאמא שלה קוראים לאה ולאביה קראו חיים (סבתא לאה עדיין חיה אבל את סבא חיים מעולם לא ראיתי).
לפני עשרים שנים אמא שלי הייתה בנקאית וכיום היא קוסמטיקאית, בונה ציפורניים ומאפרת מקצועית.
אמא שלי הייתה בקורס לאיפור מקצועי בתחום ה- "fashion" אצל נטשה דנונה עד לא ממזמן.
התחביבים של אימי הם : לאפר ולרקוד.
מאז שאמי הייתה קטנה היא עסקה באומנות, ציור וריקוד.
היא ציירת מעולה, מבחינתי היא אומנית וכיום היא מראה את זה בכישורי האיפור. כשאמי הייתה קטנה אביה (סבא חיים) הכיר לה את כל העדה הספרדית, חשף בפניה מוסיקה ספרדית, ריקודים ספרדיים, אוכל ספרדי, פולקלור ספרדי, הכל ספרדי! היא הייתה ניגשת לסלון ומפעילה אתה רדיו על התחנה הלטינית ורוקדת לצלילי המוסיקה הנעימה. כמובן שכשאני נולדתי היא חלקה איתי את אהבת חייה (לא אבא שלי במקרה הזה) - המוסיקה הספרדית. נרשמתי בזכותה לחוג פלמנקו (שרבים טועים אבל זה לא רק ספרדי) והלכתי בעקבותיה ובעקבות אביה הספרדי.
תכונות האופי של אימי : חכמה, אוהבת לעזור, שקדנית, חרוצה, אדיבה, גאונה בעברית, נחמדה והיא עושה את הכל עד הסוף.
הדברים שחשובים לאימי יותר מכל דבר בעולם הם : המשפחה, בריאות והצלחה.


רחל וסמי 3>






THE END :)


יום שני, 16 בדצמבר 2013

פרק ראשון - על עצמי

פרק ראשון- על עצמי

שמי אור אפריאט ואני בת 13, נולדתי ביום שני, שנת 2000 בתאריך ה-11 לדצמבר, בשעה- 11:16 בבית החולים בלינסון שבפתח תקווה.
כשנולדתי משקלי היה כ- 2.650 והמילה הראשונה שאמרתי הייתה "אבא".
הורי החליטו לקרוא לי בשם "אור" מכיוון שכשנולדתי הבאתי אור וברכה לחייהם ובנוסף נולדתי בחג החנוכה המכונה גם "חג האורים" ומעבר לכך הם אהבו את השם הזה.


 ההורוסקופ העברי שלי הוא קשת, ההורוסקופ לפי השנה הסינית הוא דרקון, העץ שמייחד אותי הוא אלה לבנה ואבן המזל שלי בצבע סגול וטורקיז.

אני בגובה 1.60, צבע העניים שלי הוא חום, יש לי שיער ארוך, גלי בצבע חום-זהב.
אני לומדת בחטיבת הביניים "גוונים" ראש העין, יש לי שלושה חתולים ששמם: פנאלופי, ג'ינג'ר וצ'וקי, יש לי כלבה ששמה הילי אבל אני מכנה אותה כ- "שולה" או "קושית" כי פעם הייתי אומרת על כל כלב שהוא "קוש-קוש".
אנחנו במשפחה חמישה נפשות- אמא ששמה רחלי, אבא ושמו סמי, אחות גדולה ושמה מיה, אח אמצעי ושמו רועי, ויש אותי, הילדה הקטנה :)
בתור ילדה קטנה אני זוכרת שתמיד הייתי קופצת על אבא שלי והוא היה מרים אותי, מגלגל אותי ומקפיץ אותי באוויר, שמבחינתי היה מאוד משעשע.
אני ואבי היינו נוהגים לשחק כדורגל ביחד בכל הזדמנות אפשרית, לצחוק, לעשות מבטאים ולהעמיק את הידע בשאלות, במשחקים, ברעיונות ובדמיונות.
גם עם אמי הייתי משתעשעת המון, היינו מכינות עוגות ביחד, הולכות לקניונים וכל מיני מקומות אפשריים.

שאיפותיי לעתיד הן להצליח בלימודים, להיות זמרת, רקדנית ושחקנית, ושיהיה לי תואר בעריכת דין או פסיכולוגיה.

תחביבים
התחביבים שלי הם שירה, ריקוד, משחק, צפייה בסרטים ולדבר אנגלית.
אני רוקדת מאז שאני זוכרת את עצמי, זה התחיל כשהיה שיר ברדיו של קיילי מינוג "can't get you out of my head", כשאחזתי בשולחן והתחלתי לרקוד ולקפץ מצד לצד. באותו רגע אני ומשפחתי הבנו שאני רוצה לרקוד והלכתי לחוג בלט בפעם הראשונה בגיל שלוש.
מאז המשכתי בחוגי הריקוד ועד היום אני רוקדת ומתכוונת להמשיך לרקוד. רקדתי כמעט כל סוג ריקוד אפשרי שאני מכירה: בלט קלאסי, מודרני, פלמנקו, ג'אז, היפ-הופ, ריקודים לטיינים (סלוניים), זומבה, ריקודי בטן ועוד... רקדן ההיפ-הופ האהוב עלי הוא יונתן ידייקין. 
חוץ מזה אני שרה הרבה, אמנם הייתי בשיעורים לפיתוח קול רק במשך שנה אחת אך אני שרה בכל הזדמנות אפשרית וגם הייתי במקהלת בית הספר היסודי. הזמרת האהובה עליי היא אדל וסוגי המוסיקה האהובים עליי הם רוק ופופ, להקות הרוק האהובות עלי הם: Green day, BVB.
תחביב המשחק שלי הוא תחביב שונה ומיוחד, אני לא מפתחת אותו אבל אני עושה דמויות, מבטאים, פרצופים, דרמות וחיקויים בבית או בפני חברים בלבד.
הסרט האהוב עליי הוא "דמדומים" ("the twilight saga") והשחקנים האהובים עלי הם : טיילור לאוטנר, קריסטן סטיוארט, רוברט פטינסון, אשטון קוצ'ר ולוסי הייל.
אני אוהבת מאוד אנגלית, אפשר להגיד שזו השפה האהובה עלי ואני גם מאוד טובה בה, אני יודעת לדבר אנגלית שוטף וזה כמעט כמו שפת אם בשבילי...אני מדברת הרבה מאוד באנגלית. כשאני עצובה מנחם אותי לחשוב באנגלית ולדבר לעצמי באנגלית. יש לי מבטא אמריקאי/אנגלי מעולה ואני משתמשת בו כל הזמן.

הערצה
אני מעריצה באופן יוצא דופן את טיילור לאוטנר, קריסטן סטיוארט ורוברט פטינסון שהם כוכבי סגאת דמדומים, אני יודעת עליהם המון, רואה את הסרטים עשרות פעמים, יש לי 3,598 תמונות רק שלהם! והייתי שמחה לפגוש אותם ולדבר איתם על נושאים מסוימים ולקבל מהם השראה יותר ממה שהם נותנים לי כרגע. 


המאכלים האהובים עליי הם סושי והמבורגר... אבל סושי בעיקר (;

תכונות
תכונות האופי שמאפיינות אותי הן: אכפתיות, מתחשבת, מצחיקה, זורמת, כריזמטית, ספונטנית, חרוצה, תחרותית, ספורטיבית, רגישה לאחרים, עוזרת לזולת, משוגעת ו "אמא" או "פסיכולוגית" שככה כל חבריי נהגו לקרוא לי מכיוון שפתרתי להם כל בעיה ודאגתי תמיד.
למרות התכונות הללו, קיימות בי גם תכונות שליליות כי הרי אין אנשים מושלמים בעולם, והתכונות הם: שתלטנית, לפעמים מתערבת כשלא צריך, ווכחנית וצעקנית.   

חבריי הטובים ביותר הם: מעיין אברמוביץ', אור אדר, רעות אייזנר, תמר זוהר, טל צדוק, דניאל גיל, איתי דוד ומעיין שרון.

בת מצווש :) 
עשיתי בת מצווה בשנה שעברה בתאריך ה- 19.12.2012 במועדון אלור (ALOR) שבהרצליה פיתוח, היה לי ממש כיף! אני חושבת שזה היה הערב הכי טוב שהיה לי בחיים!!!
אפילו מהבוק של הבת מצווה נהנתי, ואני חייבת להגיד שאני לא אוהבת להצטלם במיוחד...
עשיתי את הבוק בתל-אביב במקום שנקרא ODM- one day modle .
לקראת הבת מצווה הלכתי לאולפן הקלטות והקלטתי את השיר "someone like you" של אדל.

סדר היום של החוגים שלי:

יום ראשון-
לימודים עד 14:30
חוג ג'אז מודרני- להקת תזוזה משעה- 15:15-16:15
שיעור ברמת השרון מ- 17:00-18:00
היפ-הופ מ-18:30-19:30

יום שני-
לימודים עד 12:00
פלמנקו מ-15:30-16:45
שיעור בראש העין מ-17:00-17:50

יום שלישי-
לימודים עד 13:30 
צופים מ- 17:00-19:00

יום רביעי-
לימודים עד 13:30
ג'אז מודרני-להקת תזוזה מ- 15:15-16:15
שיעור בראש העין מ- 17:30-18:30
להקת מחול בחטיבה מ-19:15-20:30

יום חמישי-
לימודים עד 14:30
חופש מחוגים !

יום שישי-
לימודים עד 12:40
צופים מ-15:00-17:00

יום שבת-
נוסעת לבקר את אח שלי בחיפה :)
















:) the end